פסק-דין בתיק תא"מ 13645-11-11

מונחת בפני תביעת שיבוב שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום  5.10.2010  ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי רכב התובעת נפגע מאחור, אך יש חולק באשר לנזקים הנטענים.

מטעם התובעת העידה בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינה נהגת רכב המבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד עת/2, שהינו בעלה של עת/1 (להלן: "עת/2").

מטעם הנתבעים העידה הנתבע 1 (להלן: " נתבעת 1") שהינה נהגת הרכב שבבעלות הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, אין חולק כי הייתה פגיעה ברכב, והנזק עולה בקנה אחד עם הפגיעה שהייתה.

לשיטתה, גם אם היו קילופי צבע אין כך כדי להפחית מהנזק הנטען.

לטענת ב"כ הנתבעות, אומנם אין חולק כי היה מגע קל בין הרכבים, יחד עם זאת תמונות הנזק מעידות שפגוש הרכב ניזוק הרבה קודם למועד התאונה, נזקים שאינם קשורים לאירוע התאונה דנן.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן - האם על הנתבעות לפצות את התובעת על הנזקים הנטענים?

אקדים ואומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לקבל את התביעה במלואה.

ובמה דברים אמורים:

העידה עת/1 כי עמדה ברמזור, ולפתע רכב פגע בה מאחור, ואמרה (עמ' 1): "... הסתכלנו וראינו נזק קטן".

זאת ועוד, העידה כי הפגיעה הייתה בפגוש האחורי ובדלת האחורי כפי שהדברים מצאו ביטויים בתמונות הנזק.

עת/1 העידה כי היא היחידה הנוהגת ברכב .

בחקירתה הנגדית ציינה כי דיווחה מיד לחברת הביטוח על קרות התאונה, הגם שנשאלה מדוע בדקה את הרכב רק כעבור חודש וחצי לאחר קרות התאונה, השיבה כי פעלה בהתאם להנחיית סוכן הביטוח.

לא זו אף זו, שללה כי הרכב היה מעורב בתאונה אחרת, יחד עם זאת לא הכחישה כי ברכבה ישנן שריטות שהיו קודם לתאונה.